תודה שכתבתם לי
אצור קשר בהקדם

המדריך לכותב 07: דווקא עכשיו, דווקא כשלא הולך

יושבים ומחכים שהמוזות ייגעו בכם כדי להתיישב ולכתוב? אין לכם את הלוקסוס הזה. חלק משגרת כתיבה פורייה ובריאה הוא היתקלות בקשיים והבנה שלהשראה יש רק חלק קטן במוצר הסופי

שאלה:

יש ימים שבהם אני לא יכולה לחכות שאגיע הביתה ואתיישב לכתוב. רעיונות מבעבעים בי, תמונות של אירועים ומצבים מתוך הסיפור צפות ועולות, אני שומעת דיאלוגים בבהירות, הכל חי, נע, קיים בראשי. כל מה שעלי לעשות בימים כאלה הוא פשוט לנסות להספיק לכתוב את כל זה.

לעומת זאת יש ימים שוממים כמדבר, בהם אני מחכה ומצפה לבדל רעיון, משהו שאוכל להתחיל לכתוב איתו, וכלום. שום דבר לא מגיע, ואני גם לא יודעת אם אי פעם שוב יגיע. 
למה ההבדל הזה? ומה עושים בימי המדבר?
בספקות ובחשש,
בת-עמי.


תשובה:

בת-עמי יקרה,
ראשית, רישמי לפנייך שהינך בת מזל. שנית, מוזר ככול שזה ישמע, מה שאנו עושים בימים בהם שום דבר ואף אחד לא בא לנו, הוא להתיישב ולכתוב.

בימים שופעים, גדושי–רעיונות, יש תחושה שמישהו עושה את העבודה בשבילנו. ביוון העתיקה ייחסו את המצב הזה לפעולתן של המוזות, אלות היצירה, שתפקידן היה להעניק השראה ליוצרים. לפי מה שאת מתארת, צמודה אלייך אחת כזו. כשדנטה כתב את "התופת" הוא פתח בהוקרת תודה למוזות ובבקשת עזרה מהן.

אליזבת גילברט בהרצאתה על יצירה והשראה ב-TED מספרת על טום ווייטס שבעת נהיגה על כביש מהיר שמע לפתע בתוך ראשו תווים ראשונים למנגינה נפלאה. לא היו לו אמצעים לכתוב אותם תוך כדי נהיגה, ובמקום להילחץ מן ההחמצה הכואבת הוא פנה אל המוזה ואמר לה: "את לא רואה שאני נוהג?? לכי תטרידי מישהו אחר! לכי ללאונרד כהן"...


יש משהו מנחם מאוד בהטלת כל האחריות על השראה שתנחת עלינו מלמעלה: אם הטקסט לא עובד, זה לא אנחנו. (מצד שני, צריך לקחת בחשבון שאם זה כן עובד, גם אז זה לא אנחנו... אני מכירה כותבים רבים שהיו חותמים על הדיל הזה בשמחה.)

העניין הוא שגם ברי המזל שבנינו, האוחזים בכמות מספקת של שקט פנימי, שלוות נפש ופ??נ?יות, והשומעים את קולן של המוזות תכופות ברורות וצלולות, גם הם אינם יכולים לסמוך אך ורק עליהן. זהו מצב מתעתע, שלפעמים מגיע ולפעמים לא, כפי שאת מתארת.

כיוון שהגמול על הכתיבה הוא הכתיבה עצמה, ואנו רוצים לעלות על דרך המלך אליה ולבסס לנו שגרת כתיבה פורייה ובריאה, כדאי להבהיר לעצמינו מהו החלק שלנו, ומהו חלקה של ההשראה, שתגיע, או שלא.

הנחת העבודה המניחה פיות קסומות העובדות יחד עמנו על הפרויקטים שלנו היא, אכן, נכונה. ישנם ימים בהם כמעט ניתן לשמוע את משק כנפיהן. אבל זה לא במקומינו, אנחנו מגיעים לפניהן.


בימים שבהם אף בדל רעיון, דימוי, משפט, דמות, מצב, אינם מגיעים, ואנו מרגישים כיצד התבוסתנות, השעמום והפחד המכרסם שמא איבדנו את זה לתמיד משתלטים עלינו, כדאי פשוט להתיישב ליד שולחן הכתיבה, להמשיך את שגרת הכתיבה אליה נכנסנו בטור הראשון, למלא כמה דפים בכל מה שבא, ולעשות אותו דבר גם למחרת, ולמחרת, ולמחרת. המעניין הוא שלאחת המוזות קראו ביוון מלטה Melete שפירושו "אימון", "תרגול". באחד הלמחרתים הללו, כשתקראי את מה שכתבת, פתאום תראי שבתוך כמות לא מבוטלת של דפים מלאי שטויות, יש פיסקה אחת טובה שמעבירה באופן מדויק, צלול ובהיר את מה שרצית להביע, מה שהיה לך בראש כשישבת לכתוב וחשבת שלעולם לא תצליחי ללכוד ולצייר במילים כראוי.

את מוציאה את זה לדף או לקובץ חדש, מתחילה לעבוד עם הפסקה הזו, ומרגישה שמשהו מתחיל לקרות. מזג האויר משתנה מסוער לצלול, ממעונן לשימשי, וסיפור מתחיל להתגבש. כשבחוג היוגה שבו אני משתתפת אנחנו לא מצליחים לבצע תרגיל, (מקומה של כף הרגל אינו ליד תנוך האוזן, מאיפה שלא נסתכל על זה) המורה ליוגה אומרת: "רק תדמיינו את עצמכם עושים את זה".

כשאנחנו מרגישים שזה לא הולך דווקא אז כדאי להמשיך ולכתוב, ולדמיין שזה כן הולך. אם נשב מספיק זמן, נתעקש ברצון טהור, נחישות, ואמונה, משהו בסוף יקרה. ואנחנו רוצים להיות על יד שולחן הכתיבה, ולא בנהיגה על כביש מהיר, כשזה קורה.

וטיפ לדרך: את הרגעים הקשים, המייסרים, רגעי גשם הזלעפות, אפשר לנצל לכתיבה. חישבי למי מן הדמויות מתאים הלך רוח שכזה ותני לה אותו במתנה.

מְרֻצִּים

בת עמי הרץ, פסיכולוגית קלינית

אני שמחה להמליץ על הסדנה של אוולין שמספקת לי כבר תקופה ארוכה מרחב להתפתחות ולצמיחה ככותבת.

לאוולין יש יכולת מדהימה לפרגן, לשבח ולתמוך, ובו זמנית גם למשוך כלפי מעלה, להציב דרישות ולקדם. יש לה ראייה חדה ויכולת הבנה מופלאה של טקסטים, והיא מצליחה להצביע על הנקודות העיקריות בטקסט, ולהראות כיצד כלים שונים בכתיבה משפיעים על האיכות הרגשית של הטקסט ועל האפקט שיש לו על הקורא.

אוולין מביאה לסדנא מקצועיות מרשימה, וידע רחב ועשיר  מעולם הכתיבה היוצרת, והיא מעבירה אותו בדרך החווייתית והמיוחדת שלה.

הסדנה שלה מספקת גם מספקת חוויה רגשית עוצמתית וכן מגדלת ומטפחת את יכולת הכתיבה ואת כישורי הכתיבה של המשתתפים. במקביל, כמעט בלי לשים לב, נחשפים בסדנה לעולם שלם של מושגים, של כלים, וגם של אנקדוטות וסיפורים מעולם הכתיבה היוצרת. הכל בחיוך, בהומור, ברגישות וברצינות אמיתית.

ללא ספק – אוולין היא מנחה בחסד לכתיבה יוצרת.

 

מאחלת לה המון בהצלחה –

בת עמי הרץ

פסיכולוגית קלינית

אני שמחה להמליץ על הסדנה של אוולין שמספקת לי כבר תקופה ארוכה מרחב להתפתחות ולצמיחה ככותבת.

לאוולין יש יכולת מדהימה לפרגן, לשבח ולתמוך, ובו זמנית גם למשוך כלפי מעלה, להציב דרישות ולקדם. יש לה ראייה חדה ויכולת הבנה מופלאה של טקסטים, והיא מצליחה להצביע על הנקודות העיקריות בטקסט, ולהראות כיצד כלים שונים בכתיבה משפיעים על האיכות הרגשית של הטקסט ועל האפקט שיש לו על הקורא.

אוולין מביאה לסדנא מקצועיות מרשימה, וידע רחב ועשיר  מעולם הכתיבה היוצרת, והיא מעבירה אותו בדרך החווייתית והמיוחדת שלה.

הסדנה שלה מספקת גם מספקת חוויה רגשית עוצמתית וכן מגדלת ומטפחת את יכולת הכתיבה ואת כישורי הכתיבה של המשתתפים. במקביל, כמעט בלי לשים לב, נחשפים בסדנה לעולם שלם של מושגים, של כלים, וגם של אנקדוטות וסיפורים מעולם הכתיבה היוצרת. הכל בחיוך, בהומור, ברגישות וברצינות אמיתית.

ללא ספק – אוולין היא מנחה בחסד לכתיבה יוצרת.

 

מאחלת לה המון בהצלחה –

בת עמי הרץ

פסיכולוגית קלינית

יהונתן ולד, מנכל צ'מפיון מוטורס לשעבר

את אוולין אני מכיר למעלה משנה כמשתתף בסדנת כתיבה יוצרת בהנחייתה.

התרשמתי מהידע הרחב בתחום וההכרות הבלתי אמצעית עם סוגות שונות ומגוונות בשירה ובפרוזה.

יכולתה של אוולין לזהות, לנתח ולתמלל בצורה פשוטה ובהירה רעיונות ומסרים ספרותיים, מעוררת התפעלות.

גישת הביקורת החיובית, הבונה המשתפת של אוולין מחוללת פלאים בהפנמה של רעיונות, טכניקות וכיוונים ביצירה אצל משתתפי הסדנה.

גם לאישיותה החברתית, המכילה, המקבלת והסובלנית תרומה גדולה בהצלחתה לנהל ביעילות ובמקצועיות סדנה בה מגוון כה הטרוגני של משתתפים.

 

בברכה
יהונתן ולד

 

 

 

את אוולין אני מכיר למעלה משנה כמשתתף בסדנת כתיבה יוצרת בהנחייתה.

התרשמתי מהידע הרחב בתחום וההכרות הבלתי אמצעית עם סוגות שונות ומגוונות בשירה ובפרוזה.

יכולתה של אוולין לזהות, לנתח ולתמלל בצורה פשוטה ובהירה רעיונות ומסרים ספרותיים, מעוררת התפעלות.

גישת הביקורת החיובית, הבונה המשתפת של אוולין מחוללת פלאים בהפנמה של רעיונות, טכניקות וכיוונים ביצירה אצל משתתפי הסדנה.

גם לאישיותה החברתית, המכילה, המקבלת והסובלנית תרומה גדולה בהצלחתה לנהל ביעילות ובמקצועיות סדנה בה מגוון כה הטרוגני של משתתפים.

 

בברכה
יהונתן ולד

 

 

 

עוזי ריש, מהנדס עגוני צריח

עיסוקיי בתחום ההנדסה והמדעים המדויקים הרחיקו אותי מהתעניינות בכתיבה שנים רבות עד שהספד שנאלצתי לכתוב לקרוב משפחה, הצית בי גירוי וסקרנות למה שחוויות הכתיבה יכולה להביא עימה, וכך הגעתי לסדנה הראשונה של אוולין. מאז אני שם כמה שנים, עם כמה הפסקות והשתתפות גם בסדנאות של מנחים אחרים. אנסה לתמצת בקצרה מה עושה את הסדנאות של אוולין להצגה הכי טובה בעיר.

כמעט בכל מפגש שבועי כזה יוצא לי לכתוב משהו שנוגע בחוויות החיים העכשוויים שלי או בזיכרונות רחוקים יותר, וגם בחוויות של אחרים. הניסוח הקונקרטי של ההרגשות הקשורות בחוויות אלו אם זה בניסוח ישיר או אם זה בניסוח מטפורי מתאים,  גורם לי לחוש שתפסתי את רגע החוויה, שלא נתתי לו לחמוק ולהעלם כאילו לא היה, לאחוז בחיים, להרגיש ולהבין מה קורה כאן בעולמנו קצר הזמן. מה שנכתב נשאר לא בגלל שהונצח על הנייר אלא בגלל שעבר את הניסוח הפנימי שלי בדרך לכתיבתו.

ואוולין יודעת איך לחלץ את הכתיבה הזו ממי שיושב בחבורה הכותבת. כל מפגש מחולק לפרקים: הכתיבה ברצף שאינה להקראה ומשחררת את היד הכותבת ללא בקרה עצמית, הצגת נושא המפגש והזמנת המשתתפים לכתוב רשימה של אסוציאציות הקשורות בו, הקראת רשימות אילו המאפשרת למשתתפים להיות ניזונים גם מאסוציאציות של חבריהם לסדנה, ואחר כך כתיבת קטע הקשור באסוציאציות שעלו. בסיום המפגש מקריאים המשתתפים את מה שכתבו. אבל זו רק פרשנות כללית שלי לאיך שמתנהל המפגש. אוולין הקוסמת עושה תוך כדי כך גם דברים נוספים שאם הייתי מודע להם אולי הייתי מנחה סדנאות בעצמי, אבל אני לא שם.

בסיום כל משתתף שמקריא את מה שכתב, מקבל משוב מחברי הקבוצה ומאוולין. אוולין בתבונה רבה יודעת לאתר ולהצביע קודם כל על הצדדים הטובים בכל קטע שנכתב, ולפעמים אני תוהה מאיפה באה לה הברקה שנאמרה. בכך גם מעודדת את הכותב, אך גם גורמת למשתתפים האחרים לנסות ולפענח את האיכויות הטובות בכל קטע, ועל ידי כך גם לשפר את הכתיבה שלהם וגם לפתח אוזן ועין חיוביים על החיים בכלל.

משתתפים רבים ממשיכים לכתוב את הקטע שהתחילו במפגש, שולחים אותו במהלך השבוע במייל לקבוצה, וההזנה ההדדית נמשכת. המפגשים האלו אינטנסיביים, נטולי פתפותי סרק, טעם החיים. כמה מחברי הטובים ביותר היום הם שותפים לפרק זמן כזה או אחר בסדנאות של אוולין.

עוזי ריש, יולי 2017.

עיסוקיי בתחום ההנדסה והמדעים המדויקים הרחיקו אותי מהתעניינות בכתיבה שנים רבות עד שהספד שנאלצתי לכתוב לקרוב משפחה, הצית בי גירוי וסקרנות למה שחוויות הכתיבה יכולה להביא עימה, וכך הגעתי לסדנה הראשונה של אוולין. מאז אני שם כמה שנים, עם כמה הפסקות והשתתפות גם בסדנאות של מנחים אחרים. אנסה לתמצת בקצרה מה עושה את הסדנאות של אוולין להצגה הכי טובה בעיר.

כמעט בכל מפגש שבועי כזה יוצא לי לכתוב משהו שנוגע בחוויות החיים העכשוויים שלי או בזיכרונות רחוקים יותר, וגם בחוויות של אחרים. הניסוח הקונקרטי של ההרגשות הקשורות בחוויות אלו אם זה בניסוח ישיר או אם זה בניסוח מטפורי מתאים,  גורם לי לחוש שתפסתי את רגע החוויה, שלא נתתי לו לחמוק ולהעלם כאילו לא היה, לאחוז בחיים, להרגיש ולהבין מה קורה כאן בעולמנו קצר הזמן. מה שנכתב נשאר לא בגלל שהונצח על הנייר אלא בגלל שעבר את הניסוח הפנימי שלי בדרך לכתיבתו.

ואוולין יודעת איך לחלץ את הכתיבה הזו ממי שיושב בחבורה הכותבת. כל מפגש מחולק לפרקים: הכתיבה ברצף שאינה להקראה ומשחררת את היד הכותבת ללא בקרה עצמית, הצגת נושא המפגש והזמנת המשתתפים לכתוב רשימה של אסוציאציות הקשורות בו, הקראת רשימות אילו המאפשרת למשתתפים להיות ניזונים גם מאסוציאציות של חבריהם לסדנה, ואחר כך כתיבת קטע הקשור באסוציאציות שעלו. בסיום המפגש מקריאים המשתתפים את מה שכתבו. אבל זו רק פרשנות כללית שלי לאיך שמתנהל המפגש. אוולין הקוסמת עושה תוך כדי כך גם דברים נוספים שאם הייתי מודע להם אולי הייתי מנחה סדנאות בעצמי, אבל אני לא שם.

בסיום כל משתתף שמקריא את מה שכתב, מקבל משוב מחברי הקבוצה ומאוולין. אוולין בתבונה רבה יודעת לאתר ולהצביע קודם כל על הצדדים הטובים בכל קטע שנכתב, ולפעמים אני תוהה מאיפה באה לה הברקה שנאמרה. בכך גם מעודדת את הכותב, אך גם גורמת למשתתפים האחרים לנסות ולפענח את האיכויות הטובות בכל קטע, ועל ידי כך גם לשפר את הכתיבה שלהם וגם לפתח אוזן ועין חיוביים על החיים בכלל.

משתתפים רבים ממשיכים לכתוב את הקטע שהתחילו במפגש, שולחים אותו במהלך השבוע במייל לקבוצה, וההזנה ההדדית נמשכת. המפגשים האלו אינטנסיביים, נטולי פתפותי סרק, טעם החיים. כמה מחברי הטובים ביותר היום הם שותפים לפרק זמן כזה או אחר בסדנאות של אוולין.

עוזי ריש, יולי 2017.

ענת עין דור

 

סופיוניאלפייםשתיימעשרה

אוולין יקרה,

הפכתי את המילה סוף וחזרתי לגיל שמונה

פוס ו-אמרנו אז אחד לשני והתכוונו להפסיק לרגע את המשחק, לקחת אוויר ולהמשיך אחר כך.

וכך מרגיש סיום החוויה המשחקית הרצינית של מפגשי איתך.

כל הזמן אימנת אותי במגרש לשחק עם מילים ורעיון,

להרכיב ולפרק את הפאזל הלא ידוע מראש,

לאסוף מילים מהריצפה,

להכנס לתוך משפטים ולצאת עם ראש מורם

שנוגע באן למוט או בעיניים הטובות

בפיך משרוקית הזמן

שמזמינה למרוץ עם עצמנו

מול גבעות ופרוזדורים שעוד מלא אבנים מאחורייהם.

כשהצעת להמציא יותר אותיות נדלקה נורתי,

כשהבאת תותים זלגו מילים אדומות על מחברתי.

בכתיבת הרצף חשבתי על הרבה

רצפים, פינות, קוצים, חוטי חשמל, ניילונים ושמלות.

כששלחת אותי להביא תמונת ילדות,

החזרת לרגע את ילדותי לתוך חדר בבחת של ברל.

כמה מופלא הוא משחק זה,

שבאותה עט ובאותה עונה אני בכל מקום

מטיילת על פילים מעופפים

ונוחתת על מרבד מנייר עיתון.

וכשהוצאת את המשרוקית מפיך,

יצאו מילותיך מלטפות ודואגות,

כאווזה שיודעת בעל פה את השביל לאגם.

ואנו אחרייך בוטחים ומתקשקשים

במי השלייה.

תודה על הבקרים,

והשיטוטים בכל הפינות,

בין כבד לצלעות,

בין קל ללב.

באהבה

ענת עין דור

 

 

סופיוניאלפייםשתיימעשרה

אוולין יקרה,

הפכתי את המילה סוף וחזרתי לגיל שמונה

פוס ו-אמרנו אז אחד לשני והתכוונו להפסיק לרגע את המשחק, לקחת אוויר ולהמשיך אחר כך.

וכך מרגיש סיום החוויה המשחקית הרצינית של מפגשי איתך.

כל הזמן אימנת אותי במגרש לשחק עם מילים ורעיון,

להרכיב ולפרק את הפאזל הלא ידוע מראש,

לאסוף מילים מהריצפה,

להכנס לתוך משפטים ולצאת עם ראש מורם

שנוגע באן למוט או בעיניים הטובות

בפיך משרוקית הזמן

שמזמינה למרוץ עם עצמנו

מול גבעות ופרוזדורים שעוד מלא אבנים מאחורייהם.

כשהצעת להמציא יותר אותיות נדלקה נורתי,

כשהבאת תותים זלגו מילים אדומות על מחברתי.

בכתיבת הרצף חשבתי על הרבה

רצפים, פינות, קוצים, חוטי חשמל, ניילונים ושמלות.

כששלחת אותי להביא תמונת ילדות,

החזרת לרגע את ילדותי לתוך חדר בבחת של ברל.

כמה מופלא הוא משחק זה,

שבאותה עט ובאותה עונה אני בכל מקום

מטיילת על פילים מעופפים

ונוחתת על מרבד מנייר עיתון.

וכשהוצאת את המשרוקית מפיך,

יצאו מילותיך מלטפות ודואגות,

כאווזה שיודעת בעל פה את השביל לאגם.

ואנו אחרייך בוטחים ומתקשקשים

במי השלייה.

תודה על הבקרים,

והשיטוטים בכל הפינות,

בין כבד לצלעות,

בין קל ללב.

באהבה

ענת עין דור

 

רינה מושס, יועצת מס

לסדנה לכתיבה יוצרת של אוולין לוי הצטרפתי לפני מספר חודשים.

אני ממשיכה לפקוד אותה מדי יום א', ומשתדלת מאוד לא להחמיץ אף מפגש.

בסדנה אני פוגשת נשים וגברים נעימים ואינטליגנטיים, אנשים כותבים, המגיעים לסדנה כדי לשפר את כישורי הכתיבה שלהם, ואכן, בכל פגישה אני חשה כי נוספים נדבך, זווית ראייה ותוכן ונרכשות יכולות חדשות.

בחן, בהתלהבות מן המילה הכתובה ובמקצועיות ראויה לציון, מנצחת על התזמורת אוולין לוי, מעניקה למשתתפים כלים לבחון, להעמיק במחשבה ולשפר את כתיבתם, מתוך הידע העצום המצוי בידיה.

בהדרכתה של אוולין ובניווטה, מתפתחות שיחות בין המשתתפים, בנושאים שונים ומגוונים, העולים מן הכתיבה, ועולה חשיפה למגוון רחב של דרכי כתיבה – כתיבה יוצרת.

הסדנה לכתיבה יוצרת של אוולין לוי, תרמה לי אישית, באפשרות לכתוב ספר ילדים שראה אור לאחרונה.

אני ממליצה בחום.

רינה מושס – יועצת מס

לסדנה לכתיבה יוצרת של אוולין לוי הצטרפתי לפני מספר חודשים.

אני ממשיכה לפקוד אותה מדי יום א', ומשתדלת מאוד לא להחמיץ אף מפגש.

בסדנה אני פוגשת נשים וגברים נעימים ואינטליגנטיים, אנשים כותבים, המגיעים לסדנה כדי לשפר את כישורי הכתיבה שלהם, ואכן, בכל פגישה אני חשה כי נוספים נדבך, זווית ראייה ותוכן ונרכשות יכולות חדשות.

בחן, בהתלהבות מן המילה הכתובה ובמקצועיות ראויה לציון, מנצחת על התזמורת אוולין לוי, מעניקה למשתתפים כלים לבחון, להעמיק במחשבה ולשפר את כתיבתם, מתוך הידע העצום המצוי בידיה.

בהדרכתה של אוולין ובניווטה, מתפתחות שיחות בין המשתתפים, בנושאים שונים ומגוונים, העולים מן הכתיבה, ועולה חשיפה למגוון רחב של דרכי כתיבה – כתיבה יוצרת.

הסדנה לכתיבה יוצרת של אוולין לוי, תרמה לי אישית, באפשרות לכתוב ספר ילדים שראה אור לאחרונה.

אני ממליצה בחום.

רינה מושס – יועצת מס

מירי לוגסי - סדנה שנתית בבית ברל

אוולין יקרה

בגיאורגיה, הרחק מעבר להרים המושלגים, בין מפלי מים שוטפים, ישבתי וכתבתי את שהשכלתי ממך, והכתיבה קלחה כזרם הנחל הגואה.

הודות לך, לאישיותך, לידע כמעין נובע, ולכשרון הרב, להעביר לנו התלמידים את הבטחון להעלות בכתב את כל מה שנאגר במוחנו, לקבל משוב מיידי, ולפתוח בפנינו עולם רחב של סיפורים, אני באופן אישי עם מעט הכישרון, עם כתיבה פה ושם, שמאחורי אין אקדמיה או לימודים גבוהים, זכיתי הודות לך להיות שווה בין שווים, ולזכות במשובים שבעקבותיהם המוטיבציה נסקה אל על, ומי רוצה לסיים בכלל? מודה ומייחלת להמשך הקורס.

בהערכה רבה,

מירי לוגאסי,

קורס בוקר במכללת בית ברל 2011-2012

אוולין יקרה

בגיאורגיה, הרחק מעבר להרים המושלגים, בין מפלי מים שוטפים, ישבתי וכתבתי את שהשכלתי ממך, והכתיבה קלחה כזרם הנחל הגואה.

הודות לך, לאישיותך, לידע כמעין נובע, ולכשרון הרב, להעביר לנו התלמידים את הבטחון להעלות בכתב את כל מה שנאגר במוחנו, לקבל משוב מיידי, ולפתוח בפנינו עולם רחב של סיפורים, אני באופן אישי עם מעט הכישרון, עם כתיבה פה ושם, שמאחורי אין אקדמיה או לימודים גבוהים, זכיתי הודות לך להיות שווה בין שווים, ולזכות במשובים שבעקבותיהם המוטיבציה נסקה אל על, ומי רוצה לסיים בכלל? מודה ומייחלת להמשך הקורס.

בהערכה רבה,

מירי לוגאסי,

קורס בוקר במכללת בית ברל 2011-2012

סופי אורן - בית ברל

כשהגעתי הרגשתי כמו עלעל בשדה גדול מלא בעלעלים אולי קוץ פה ושם
את הרמת את מבטך וחיוך עדין ורציני על פניך שהביעו ענין אמיתי
המשכנו כל שבוע להביא, לכתוב ולהרגיש לפעמים עלעלים ולפעמים קוצים
ואת בסבלנות הארת את היש ולא העירות את האין 
וגם חייכת ומצאת בכל את הנעים והבונה עם המון אכפתיות
הפסקתי אחרי זמן להרגיש כמו עלעל התחלתי להרגיש כמו שתיל 
ואחרים התחילו להצמיח עלעלים וגם גבעולים ארוכים ונוגעים אחד בשני
והיו המון רחשים וגם אור בין לבין 
ואת חומלת היית שם מרימה ואוחזת תמיד בכל מילה ומשפט טוב 
ומלמדת ומעמידה כמו במאית מסורה מחדש את הכלים והתפאורה
כדי שנבנה ולא נתעייף
לבסוף, היו המון כלים חדשים לבנות
סוף סוף הרגשתי מוכנה לבנות ולחצוב: 
כלים היו באמתחתי ויצאתי לדרך 
ולך המון תודה אוולין 
על הסדנה ועל האכפתיות האמתית לגלות כותבים לעתיד!

סופי לב אורן,
קורס בוקר, מכללת בית ברל 2011-2012

כשהגעתי הרגשתי כמו עלעל בשדה גדול מלא בעלעלים אולי קוץ פה ושם
את הרמת את מבטך וחיוך עדין ורציני על פניך שהביעו ענין אמיתי
המשכנו כל שבוע להביא, לכתוב ולהרגיש לפעמים עלעלים ולפעמים קוצים
ואת בסבלנות הארת את היש ולא העירות את האין 
וגם חייכת ומצאת בכל את הנעים והבונה עם המון אכפתיות
הפסקתי אחרי זמן להרגיש כמו עלעל התחלתי להרגיש כמו שתיל 
ואחרים התחילו להצמיח עלעלים וגם גבעולים ארוכים ונוגעים אחד בשני
והיו המון רחשים וגם אור בין לבין 
ואת חומלת היית שם מרימה ואוחזת תמיד בכל מילה ומשפט טוב 
ומלמדת ומעמידה כמו במאית מסורה מחדש את הכלים והתפאורה
כדי שנבנה ולא נתעייף
לבסוף, היו המון כלים חדשים לבנות
סוף סוף הרגשתי מוכנה לבנות ולחצוב: 
כלים היו באמתחתי ויצאתי לדרך 
ולך המון תודה אוולין 
על הסדנה ועל האכפתיות האמתית לגלות כותבים לעתיד!

סופי לב אורן,
קורס בוקר, מכללת בית ברל 2011-2012

דני בן יעקב

אוולין נתנה לי את הבסיס לכתיבה שלי, בכל מפגש התרגשתי מחדש כשהגעתי לרבדים שלא ידעתי כי קיימים אצלי.
כל מפגש היה בנושא שונה , מגוון ומעניין.
תודה על הכל .

דני בן יעקב, מחבר הספר "דלת חדשה נפתחת".

15.9.18

אוולין נתנה לי את הבסיס לכתיבה שלי, בכל מפגש התרגשתי מחדש כשהגעתי לרבדים שלא ידעתי כי קיימים אצלי.
כל מפגש היה בנושא שונה , מגוון ומעניין.
תודה על הכל .

דני בן יעקב, מחבר הספר "דלת חדשה נפתחת".

15.9.18

ליאורה מקמל

הסדנה של אוולין היא חממה אידאלית לכותבים. אוולין נותנת כלים ומגבשת קבוצה שיש בה הפרייה הדדית והשראה. מאז שאני בסדנה חזרתי לכתוב. ואני מרגישה איך משבוע לשבוע הכתיבה שלי ושל חברי הקבוצה שופעת, מזדקקת ומתלטשת. שלא לדבר על מה שזה עושה לנשמה. מהתנסות אישית מומלץ בחום🌹

ליאורה מקמל, מחברת הספר "מים זה משהו או כלום?" בהוצאת סטימצקי.

25.9.18

הסדנה של אוולין היא חממה אידאלית לכותבים. אוולין נותנת כלים ומגבשת קבוצה שיש בה הפרייה הדדית והשראה. מאז שאני בסדנה חזרתי לכתוב. ואני מרגישה איך משבוע לשבוע הכתיבה שלי ושל חברי הקבוצה שופעת, מזדקקת ומתלטשת. שלא לדבר על מה שזה עושה לנשמה. מהתנסות אישית מומלץ בחום🌹

ליאורה מקמל, מחברת הספר "מים זה משהו או כלום?" בהוצאת סטימצקי.

25.9.18

ענת דן

אוולין,

כל שיעור שלך הוא חגיגה לאוהבי כתיבה.

הידע הרב שאת מעניקה בנדיבות רבה, התרגילים החכמים שלך, מהווים גשר נפלא לתהליך הכתיבה.
לכל שיעור אני מגיעה סקרנית לקראת הרפתקה חדשה.
תודה רבה

ענת דן

8.10.18

אוולין,

כל שיעור שלך הוא חגיגה לאוהבי כתיבה.

הידע הרב שאת מעניקה בנדיבות רבה, התרגילים החכמים שלך, מהווים גשר נפלא לתהליך הכתיבה.
לכל שיעור אני מגיעה סקרנית לקראת הרפתקה חדשה.
תודה רבה

ענת דן

8.10.18

רותם אלון

הי יקירתי,

תודה על ליווי צמוד ואישי בכתיבה,

תודה על יכולתך לראות כל אחד ואחת דרך מסגרת קטנטנה (בדיוק אותה מסגרת דרכה כותבים)

תודה על יכולתך להעצים כל אחד ברגע נתון.

מלבד יכולותיך להביא חומרים שונים ומגוונים לעודד ליצירה ולשבחה

ניחנת בראייה את הפרט והעצמתו וזה מה שמשאיר טעם טוב לכל מי שפוגש אותך

ידיעתו המוחלטת שאת רואה אותו בזמן נתון ואינך שופטת!

יש בך יכולת קבלה והכלה.

 

כתיבה ככתיבה היא כלי נהדר ולא משנה מה ניצוק לתוכה, אהבתך לכתיבה מדביקה את סובבייך!

ישר כוח

את עושה חסד עם מי שפוגש אותך.

שיהיה לך בהצלחה רבה בהמשך!!!!

להמלצות אני כאן!

באהבה והערכה רבה,

רותם.

הי יקירתי,

תודה על ליווי צמוד ואישי בכתיבה,

תודה על יכולתך לראות כל אחד ואחת דרך מסגרת קטנטנה (בדיוק אותה מסגרת דרכה כותבים)

תודה על יכולתך להעצים כל אחד ברגע נתון.

מלבד יכולותיך להביא חומרים שונים ומגוונים לעודד ליצירה ולשבחה

ניחנת בראייה את הפרט והעצמתו וזה מה שמשאיר טעם טוב לכל מי שפוגש אותך

ידיעתו המוחלטת שאת רואה אותו בזמן נתון ואינך שופטת!

יש בך יכולת קבלה והכלה.

 

כתיבה ככתיבה היא כלי נהדר ולא משנה מה ניצוק לתוכה, אהבתך לכתיבה מדביקה את סובבייך!

ישר כוח

את עושה חסד עם מי שפוגש אותך.

שיהיה לך בהצלחה רבה בהמשך!!!!

להמלצות אני כאן!

באהבה והערכה רבה,

רותם.

מרי שרון קוגן

אוולין,

את ההוכחה שאין צירופי מקרים וכמה טוב שקרה. המפגש עמך בסדנה במתן פתח את הצוהר של החלום שהיה בתוכי שנים רבות.
מיד הבנתי שהידע והרגש הספרותי שבך הוא אין סופי. ההחלטה לעבוד עמך ולצידך באופן פרטני היתה קסומה. יש בך את היכולת לכוון, לדייק ולהרחיב את האופק היצירתי אצל כל כותב. מתחיל או מתקדם.
את זו שעודדת את הכתיבה האינטואיטיבית שגעשה בי. את הראשונה שנטעת בי את האמונה שאני יודעת ויכולה לכתוב
אחרי 5 שנים של מחשבות וחששות, בזכותך היום אני אוחזת את הרומן הראשון שלי שבקרוב יראה אור וכבר עובדת על ספר ההמשך.

תודה על כל הטוב שנתת לי. על כל העושר והידע, על הרגישות והלב המכיל שבך.

בהערכה גדולה לעד,
מרי שרון קוגן

7.10.18

אוולין,

את ההוכחה שאין צירופי מקרים וכמה טוב שקרה. המפגש עמך בסדנה במתן פתח את הצוהר של החלום שהיה בתוכי שנים רבות.
מיד הבנתי שהידע והרגש הספרותי שבך הוא אין סופי. ההחלטה לעבוד עמך ולצידך באופן פרטני היתה קסומה. יש בך את היכולת לכוון, לדייק ולהרחיב את האופק היצירתי אצל כל כותב. מתחיל או מתקדם.
את זו שעודדת את הכתיבה האינטואיטיבית שגעשה בי. את הראשונה שנטעת בי את האמונה שאני יודעת ויכולה לכתוב
אחרי 5 שנים של מחשבות וחששות, בזכותך היום אני אוחזת את הרומן הראשון שלי שבקרוב יראה אור וכבר עובדת על ספר ההמשך.

תודה על כל הטוב שנתת לי. על כל העושר והידע, על הרגישות והלב המכיל שבך.

בהערכה גדולה לעד,
מרי שרון קוגן

7.10.18

אוולין לוי, סטודיו לכתיבה יוצרת
אוולין לוי - כתיבה יוצרת וליווי כותבים