אז מהי כתיבה אינטואיטיבית? מהי כתיבה יוצרת? מה ההבדל ביניהן? ומה יצא לי מזה לשבת?
שאלה מעולה!
כמו הים, כמו טחינה, כמו הליכה בטבע לעת ערב – כתיבה אינטואיטיבית היא החיים.
בסדנאות שלי קוראים לה כתיבת רצף, וכשמה כן היא:
כתיבה רצופה, נשפכת, מן הראש, הלב, הקישקעס, אל היד ואל הדף.
בלי לתכנן, לסגנן, לסנן, ודאי שבלי לבקר או לשפוט.
לא מקריאים אותה, ואפילו לא חוזרים אליה.
אם לא בכוונה נשפכו לנו שם חומרים טובים, שאנחנו רוצים להמשיך לעבוד איתם, מוציאים אותם משם, ומעבירים לקובץ או למחברת אחרים.
שבע דקות של כתיבת רצף יומית (כך גם נפתחת כל סדנה שלי) מחוללות פלאות:
- היא מפנה מקום, מרוקנת, מנקה, את כל מה שמסתובב לנו במחשבות, בתחושות, כולל תכנים לא מודעים לפעמים, שבתוך הכתיבה החופשית – צפים ועולים למודע.
- כמו הים, היא משקיטה ומרגיעה: אחרי כמה ימים רצופים של כתיבה אינטואיטיבית, רצוי באותו שלב ביום, בבוקר לפני שהכל מתחיל, בלילה לפני שהיום מסתיים, מתחילים להרגיש שקט יחסי. זה נובע מזה שאנחנו מאפשרים לעצמנו זמן של שיחה בכתיבה בינינו לבינינו, למשך כמה דקות אמנם, אבל בקביעות ובהתמדה, יום אחר יום.
- סדרי העדיפויות מצטללים, הכיוונים והכוונות מתבהרים, תוכניות נארגות ונרקמות להן תוך כדי כתיבה, וגם הדרכים לממש אותן.
- זה רגע זמן לנשום, לעכל חוויות של היום יום, לשאול את עצמי שאלות חשובות כמו מה אני רוצה, מה אני מרגישה, לאן אני מכוונת ומתכוונת, ומדוע?
- כל זה קורה בתוך הכתיבה האינטואיטיבית, והתוצאה לאורך זמן היא ריפוי פנימי עמוק.
- זו כתיבה תרפויטית, מהנה מאוד, משוחררת ומשחררת, ברגעים שמוקדשים רק לנו ולעולמינו הפנימי. בתוך תוכי אני בטוחה שהיא מרפאה אולקוס, מונעת מחלות, חוסכת פסיכולוג, ומרזה מאוד. רק עוד לא בדקו את זה.
כתיבה יוצרת היא כתיבה שמכוונת לייצר בסופו של דבר טקסט ספרותי, ומניחה קורא בסוף התהליך. זו כתיבה שבנויה על כלים ספרותיים, נרכשים ונלמדים, כמו למשל מהם המרכיבים ההכרחיים של כל עלילה, שבלעדיהם אין לנו סיפור? איך כותבים דמות ספרותית עגולה, אמיתית, אמינה, איך בוחרים את סוג המספר? באיזה גוף כדאי להשתמש? ראשון שני שלישי? איך להשתמש בזמן? עבר הווה עתיד? ועוד ועוד כלים של הכתיבה היוצרת, המכוונים לכתיבה ספרותית משמעותית, נוגעת, עשירה, ויפה.
ולמרות שהדבר היחיד שהכתיבה האינטואיטיבית לא מכוונת אליו היא הפקה של טקסט ספרותי, עדיין היא חשובה ומשמעותית ליצירתו. הכתיבה האינטואיטיבית והיוצרת תומכות ומפרות זו את זו,
כי אם הכתיבה היוצרת עוסקת באיך לכתוב, הכתיבה האינטואיטיבית מכוונת אותנו על מה לכתוב, כי רק היא, ולא הכתיבה היוצרת, יכולה להעלות מתוכנו תכנים עמוקים משמעותיים פנימיים, ומקוריים שלנו.
ולכן מעבר לכתיבה אינטואיטיבית יומית של כמה דקות, נפלא – ומומלץ – לשלב את שני סוגי הכתיבה, והסידור הוא כזה:
כשמתיישבים לכתוב, עשר הדקות הראשונות של הכתיבה הן כתיבת רצף, במחברת נפרדת. אחרי עשר דקות שבהן נתנו לכל מה שצף ועלה להישפך אל הדף, אנחנו מדליקים את המחשב, ופנויים, שלווים, רעננים, צלולים וממוקדים (ורזים בהרבה) אנחנו עוברים לכתיבה יוצרת. שלוש ציפורים במכה אחת.