ליווי כותבים
דמיינו גינה. זו המטפורה הנכונה כאן. כמלווה כותבים – אני משקה ומטפחת, פותחת את הפשפש של השער, מתווה את הדרך, מתחחת את האדמה, ולפעמים אפילו מלווה את הכותבים כשהם זורעים את הזרעים של עצמם.
(למי ששאל את עצמו 'מה המלמולים האלה תוך כדי עבודה?' אלה מלמולי תודה, על החוויות העצומות שמזמנת עבודתי כמלווה כותבים, והכתובת הפרושה בשמיים "חלאס, חפרת!" מכוונת אלי, אז אל תעלבו.)
הנה השאלות שאני נשאלת אחת ליום, אחת מהן בטח שייכת לכם:
קודם מתחילים לכתוב? או קודם פונים אלייך?
תלוי בכותב ובעזרה שהוא זקוק לה. יש כותבים שיצאו לדרך לבד, ונתקעו מכל מני סיבות: לאחד אין גלגל רזרבי והוא גילה שהנוכחי אינו תקין (פיתול העלילה שחשב לכתוב התברר כלא עובד), לשני נגמרו המים (חצי ספר כתב בשטף, ופתאום הוא לא מצליח להמשיך), ולשלישי השתגע הווייז (כל דמות מושכת לכיוון שלה. מה זה פה, תוכנית כבקשתך?)
יש כותבים שעדיין לא יצאו לדרך. הם מגלגלים – לפעמים במשך שנים – רעיון לכתיבת ספר, וכשמרגישים הכרח להתחיל את הכתיבה עצמה הם מחפשים ליווי וסיוע מקצועיים. ישנם כותבים שהליווי שלהם יכול להתחיל בחשיבה משותפת עוד בשלב נביטת הרעיון.
ובדרך, כמו בכל הדרכים, יש לעיתים רגעי היסוס, בלבול, לפעמים חשש או פחד. העורך או העורכת המלווים בכתיבה הם המגדלור המכוון לאן ללכת, שיכול להושיט יד מחזקת, לתת לחיצת עידוד כשהאמון העצמי של הכותב ברגע של שפל. והגאות תמיד שבה וחוזרת. אל תטעו לחשוב שכיוון שהמסע נערך על יד שולחן הכתיבה, או בבית קפה, או עם הלפטופ על הכורסה הנוחה בסלון, או אפילו בצימר נעים בגליל אליו נסעו ברי-המזל שבינינו כדי לכתוב – הוא אינו מלא מהמורות, מלכודות ועיקולי דרך שלא ברור מה מחכה מן העבר השני שלהם.
כמלווה כותבים אני הולכת עם הכותב את הדרך עצמה. פרק אחר פרק, דמות אחר דמות, רעיון אחר רעיון. לפעמים ליווי בכתיבה הוא כל ההבדל בין פוטנציאל ובין מימושו.
אז ת'כלס? איך מתבצעת העבודה המשותפת?
כמספר הכותבים כך מספר הדרכים להגיע לספר כתוב, וללוות ולהנחות את תהליך הכתיבה. כל כותב זקוק לליווי בדרך שונה ואחרת. יש מי שזקוק למפגש הנחיה אחת לשבוע, ולהגדרה של הטקסט שעמו יגיע למפגש העבודה השבועי. יש כותבים שמעדיפים לכתוב עצמאית בזמנם החופשי ואז לשלוח את הטקסטים לקבלת משוב, במקרה כזה העבודה המשותפת היא מיילית וטלפונית. יש כותבים שאופן הליווי שלהם משתנה, בכל פעם עולה צורך אחר, לפעמים הכתיבה קלה ושופעת, ולפעמים פתאום נעצרים בנקודה כלשהי – פיתוח של אחת הדמויות, שינוי כיוון בעלילה, ספקות בנוגע למבנה, לסיטואציית המסירה, לסדר הפרקים, לקונפליקט הבסיסי או לדרך התמודדות הדמויות עמו, לפעמים שאלות של משלב לשוני, זמן או גוף, או סתם גל צונאמי של חוסר ביטחון שהגיע פתאום אל חופינו. אנו בודקים יחד מהיכן הגיע הצונאמי ואיך מנקזים או דווקא מכילים אותו, ומתאפשרת חזרה לשגרת וזרימת הכתיבה.
את מלווה רק כותבי פרוזה? או גם כותבי ספרי עיון, שירה או ילדים?
אני מלווה את כוו-לם. האדם הכותב באשר הוא, כל אחד במסלולו, בסוגה האהובה עליו ובדרכו שלו.
אז באיזה שלב של הכתיבה פונים אליך? בהתחלה? באמצע? בסוף?
גם וגם. יש כותבים שפונים טרום כתיבה, בשלב נביטת הרעיון, כדי לחשוב יחד ולפתח אותו. יש כותבים שהרעיון עוד לא נבט בהם, רק כמיהה גדולה לצאת לכתיבה, ואז יושבים יחד מסערים מוחות, בונים תוכנית כתיבה הנחיה וליווי, ויוצאים לדרך. יש כותבים שכבר התחילו לכתוב, וזקוקים להנחיה, לדיוק, ולליווי מקצועי בדרך. ויש כותבים שסיימו את שלב הכתיבה, וכעת מבקשים משוב, וסיוע ביציאה לאור.
בואו נדבר, ונתאים את התוכנית הנכונה.
